אנקרדיון מערבי (=אגוז הקשיו)

( Anacardium occidentale ) חלקים אכילים : אגוז שימושים קולינריים : רכיב בפיצוחים , תוספת לסלטים מולדתו של אגוז הקשיו היא אמריקה הטרופית . גידול זה לא היה ידוע בעולם הישן טרם גילוי אמריקה ורק במאה ה 20 החלו לגדלו ברוב האזורים הטרופיים בעולם . לארץ ישראל הגיע רק לאחרונה יחסית . ' פריו' של הקשיו בנוי משני חלקים . החלק העליון , הגדול יותר , דמוי אגס עסיסי בצבע צהוב כתום , וטעמו מתוק חמצמץ . החלק התחתון הקטן הוא האגוז שפנימו נאכל . בברזיל אוכלים התושבים המקומיים את ה'פרות' הגדולים , ואילו החלק המשווק הוא האגוז הקטן . מבחינה אנטומית הפרי הגדול אינו אלא עוקצי הפרי שהתעבו , ואילו הפרי האמתי הוא החלק הקטן , הנישא בקצות העוקץ העבה , הוא האגוז הנאכל . ברכתו של הקשיו נידונה בכמה חיבורים של חכמי הדור האחרון . רבי יצחק יוסף דימה את הקשיו לצלף . ( Capparis spinosa ) לטענתו , כשם שהאביונות הם עיקר החלק הנאכל , והקפריסין הם מוצר משני , כך בקשיו החלק העיקרי הוא ה'פרי הגדול יותר' = ) הענבה , ( והאגוז הוא חלק משני , ולכן ברכתו ' האדמה . ' ברם , השוואה זו אינה מתקבלת על הדעת שכן הענבה אינה חלק גנרטיבי ולכ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל