בספרות חז"ל נזכרה ברכתם של לחם אורז ודוחן בלבד ( בבלי , ברכות לז . ( א"ע בספרות ההלכה נזכרו סוגים נוספים של פת קטניות . המונח ' פת קטנית' נזכר בתלמוד פעם אחת , וממקור זה משתמע שמזון זה לא היה מצוי וגם לא חביב במיוחד . במהלך התקופות המונח ' פת קטנית' מתייחס למיני מאפה שהוכנו מגידולי גרעין הנחשבים לפי ההלכה ל'קטניות' ולאו דווקא מבחינה בוטנית , כגון לחם דוחן , דורה או תירס . בתימן , למשל , הפיקו קמח מתירס ( רומי ) – שקמחו נקרא ' טחין רומי , ' מעדשים הכינו קמח שנקרא ' טחין בלסן , ' ומפולים הכינו קמח הקרוי ' טחין קלא . ' ערכו של קמח קטניות להכנת לחם נחות ביותר , בין היתר , בשל איכותו הירודה , שכן הוא אינו תופח ( חסר גלוטן ) וטעמו תפל . לתופעה של אפיית פת קטנית במטבחם של יהודי אשכנז ישנה זיקה לגזרת קטניות בפסח , שפשטה בקרב קהילות אלו . בין המקורות הקדומים ביותר לאיסור הם דבריו של מחבר ' ספר מצוות קטן' ( המאה ה , ( 13 התולה את הסיבה לאיסור בכך שלא יתבלבלו בין לחם דגן ללחם קטנית . לפי טעם זה , יש מקומות שהכנת לחם קטנית הייתה כנראה מקובלת . 69 פעולת צדיק , ח"ב , סימן כט . על הזנת זקנים בתערובו...
אל הספר