סעודה מפסקת של ערב תשעה באב אכילת קטניות במסגרת נוהגי אבלות על המת קדומה , והיא נזכרת במדרש על נזיד העדשים שבישל יעקב לאחר פטירת אברהם . לפי המשנה , אין לאכול בסעודה המפסקת שלפני צום תשעה באב בשר או לשתות יין , וכן אין לאכול ' שני תבשילים' כאות אבל על חורבן בית המקדש ( תענית פ"ד . ( ז"מ כפי שהראה תבורי , מקור התקנה בעובדה שבימי חז"ל נחשבו שני תבשילים כתפריט מינימלי לסעודה חגיגית . אין במקורות חז"ל חיוב לאכילת תבשילים סמליים מסוימים בסעודה המפסקת , אך מתברר שבמהלך הדורות התפתחו מנהגים בנידון . הרמב ) ם" ספרד , ( 1204-1138 מזכיר לראשונה , בדרך אגב , את אכילת העדשים ערב תשעה באב : " מימינו לא אכלנו ערב תשעה באב [ בסעודה מפסקת ] תבשיל אפילו של עדשים , אלא אם כן היה בשבת . " לפי דבריו , אכילת עדשים נהגה רק כשערב תשעה באב חל בשבת , אך בימי החול הקפידו לאכול לחם חרב ומים בלבד . במאה ה 14 מזכיר רבי יעקב בן הרא"ש את מנהג אכילת העדשים באופן מפורט יותר ואף מתייחס למשמעותו של מאכל זה : ויש מקומות שנוהגין להפסיק [ לאכול סעודה מפסקת ] בעדשים שהן סימן לאבילות מה עדשה זו גלגל אף אבילות גלגל הוא שחוזר...
אל הספר