'חמשת מיני דגן'

במקרא נזכרו שבעה גידולי יסוד שארץ ישראל נתברכה בהם : " ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון , ארץ זית שמן ודבש" ( דברים ח : ח . ( גידולים חקלאיים אלו נחלקים לשלוש קבוצות כלליות יותר , הנזכרות בפסוקי המקרא כ'דגן , תירוש ויצהר . ' אם נקביל את שתי הרשימות זו לזו , נקבל את חלוקת סוגי המזונות באופן הבא : א . תבואה - חיטה ושעורה ( דגן ;( ב . פרות מאכל - גפן ( תירוש , ( תאנה ורימון ; ג . מוצרי פרי - שמן זית ( יצהר ) ודבש תמרים . לפי זה , ' דגן , תירוש ויצהר' מציינים את הגידולים הבסיסיים בכל אחת מהקבוצות : חיטה ושעורה ( דגן , ( שהן תבואות היסוד המשמשות להכנת לחם , הגפן ( תירוש , ( שהוא הראשון למיני הפרות , והיצהר , שהוא הראש והמייצג את מוצרי הפרות . המונח ' דגן' מציין את מיני התבואה ממשפחת הדגניים , ( Gramineae ) שמגרגיריהם הכינו קמח ולחם . הוראתו של המונח ' תבואה' במקרא היא כללית יותר ומשמעה יבול של גידולים שונים , ברם חז"ל צמצמו את הוראתו לחמישה מיני דגן ( להלן גם : ' חמשת המינים , ( ' שמהם הכינו לחם , והם : חיטה , שעורה , כוסמת , שיבולת שועל ושיפון . לפי דרשת ר' שמואל בר נחמן , קבוצה זו נלמדת מהמ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל