אחד מנושאי היסוד הקשורים לעיסוק ב'ברכות הנהנין' הוא מיונם של צמחי בר נאכלים או גידולים חקלאיים ל'פרות עץ' או ל'פרות אדמה , ' שכן נוסחאות הברכה מבחינות בין פרות שברכתם ' בורא פרי העץ' לבין מוצרי מזון צמחיים שברכתם ' בורא פרי האדמה . ' בפרק זה תיעשה סקירה של עקרונות המיון , שהוצעו בספרות היהודית החל מספרות חז"ל וכלה בחיבוריהם של בעלי הלכה מאוחרים . במרכז הדיון בסוגיה זו יועלו שתי נקודות : בנקודה הראשונה ייבדקו קריטריוני המיון , שהציעו חכמי ההלכה במרוצת הדורות , ויושוו לזה המקובל בסיסטמטיקה הבוטנית המודרנית ; בשנייה תוצג השאלה האם הראשונים והאחרונים הציעו מדדים נוספים על אלה של חז"ל , ואם כן מה הן הסיבות לכך . ברקע הדיון עומדות שתי עובדות היסטוריות עיקריות - האחת , במאות השנים האחרונות החלו החקלאים לאקלם גידולי תרבות חדשים , ובמיוחד גידולים שהובאו מאמריקה וממחוזות נוספים בעולם ; השנייה , באירופה גדלו צמחי תרבות ובר שונים מאלה של ארץ ישראל ובבל ובשל המבנה האופייני שלהם הם העלו ספקות לגבי הגדרותיהם והמיון שלהם כעצים או כירקות .
אל הספר