מקורות ההלכה הם ספרות תיאולוגית דתית , מכאן שחכמי ההלכה התמקדו בדיוניהם באושיה ההלכתית ולא בצמח או במזון הנידון . על כן לעתים קרובות הפרטים הריאליים הם שוליים ותמציתיים למדי . רובם של הפוסקים לא היו אנשי חקלאות אשר על כן לא תמיד הכירו את הגידולים מקרוב . נראה שברוב המקרים היה ברור לשואל ולמשיב באילו צמחים או מאכלים מדובר , אולם לנו , הרחוקים ממציאות ימיהם , לא תמיד הדברים ברורים . בספרות השו"ת , בניגוד לז'אנרים אחרים , צוינו 98 בספרי מסע שונים תוארו חיי היהודים , מנהגיהם ומאכליהם . נציין את ספר מסעותיו של החיד ' א" מעגל טוב' לארצות אירופה ואסיה ; את ' מסע בבל' לר' דוד סולימאן ששון לקהילה היהודית בהודו ; את ' אבן ספיר' לר' יעקב ספיר הלוי , המכיל פרטים על יהדות תימן ; ואת 'ספר מסעי ישראל' לר' ישראל בן יוסף בנימין על יהודי בגדד . 99 על חקר עולם החי והצומח המקראי של טריסטראם ראו שמש , הנרי בייקר . בגוף השאלות פרטים רבים יחסית על הגידול ושימושיו , בעיקר במקרים שהשאלות נשלחו למשיבים ממרחקים . החכמים לא הבחינו בין המונח ' מין' למונח ' זן . ' מבחינה בוטנית יש הבחנה ברורה בין סוג , ( genus ) מי...
אל הספר