במרוצת המאה ה 16 עד המאה ה 20 נצטבר חומר הלכתי רב בנושא ברכות הנהנין , אך לא תמיד הייתה מלאכת איתור החומר פשוטה . בחיבורי הלכה רבים סודרו ברכות המאכלים על פי סימני ה'שולחן ערוך . ' יש שברכותיהם של הגידולים הוזכרו בהקשרים הלכתיים אחרים , למשל , דיני ערלה , כשרות , דיני פסח , שתיית משקאות טרם התפילה וכדומה . היה צורך , אפוא , להתחקות אחר מקורות אלו , המוסיפים פרטים רלוונטיים על מוצא הצמחים , על שימושיהם ועל בעיות ההלכה הכלליות שנתעוררו לגביהם בתוך הקהילות . כך , למשל , ברכתה של החריפית , Armoracia ) ביידיש : כריין ) נידונה בחיבוריהם של חכמי אשכנז בהקשר לדיני מרור בליל הסדר . גם השימוש בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן הצריך ידע קודם בעיקר בנוגע לשמות הגידולים בשפות שונות , השגורות בפי בעלי ההלכה ( כמו יידיש , ערבית ולדינו . ( החציל , לדוגמה , מופיע ברוב ספרות התקופה בהוראות שונות בשפה הערבית בלבד , שכן הוא חדר לארצות רבות בעקבות כיבושי האסלאם לאחר המאה השביעית לספירה . החומר הרלוונטי בספרות ההלכה והמנהג עצום , ולא ניתן היה להתייחס לכל המקורות והדעות שהוצגו במהלך הדורות . אשר על כן במ...
אל הספר