אלוף מאיר עמית הוא האחראי לשחרורם ב 1968 - של ארבעת " אסירי מצרים" שעוד נותרו בכלא המצרי : ויקטור לוי ופיליפ נתנסון , שנידונו למאסר עולם , וכן רוברט דסה ומרסל ניניו , שנידונו ל 15 - שנה . מאיר זפרן ומאיר מיוחס , שעליהם נגזרו 7 שנות מאסר , שוחררו ועלו ארצה באופן עצמאי . עמית נרתם לנושא זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד ראש המוסד ב . 1963 - לשם כך גייס מספר אנשים , בהם מפקד חיל הים לשעבר יוחאי בן נון ודן הדני מחיל האוויר . לאחר מלחמת ששת הימים דרש עמית שישראל תתנה את שחרור השבויים המצריים בשחרור " נידוני קהיר . " זאת בניגוד לעמדת שר הביטחון משה דיין , שהתנגד בתחילה לעיכוב המו"מ על שחרור השבויים המצריים והישראליים בגלל " נידוני קהיר . " עמית אף הגיש מכתב ואיים בהתפטרות מתפקידו כראש המוסד בטענה כי " לא אוכל לשאת את החרפה הזו . " פרט לארבעת אסירי " הפרשה , " היו על הפרק גם בני הזוג לוץ ו 11 - שבויים חיילים : שמונה מחיל הים ושלושה מחיל האוויר . דיין הקציב לו פרק זמן לניסיון לשלב את האסירים בעסקה , תוך הבהרה שאם לא יצליח בפרק זמן זה - היא תבוצע בלעדיהם . בשלב זה עמית דרש להציג עמדתו בישיבת ממשלה מיו...
אל הספר