זיוה פלדמן "אהבה מקודשת בדם" — האומנם? דיאלוג בין תקופות בשירה הישראלית

בשירו של חיים גורי : " הרעות" נאמר : " כי רעות שכזו לעולם / לא תיתן את לבנו לשכוח / אהבה מקודשת בדם / את תשובי בינינו לפרוח . " זהו שיר קינה שנכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת השחרור . שיר זה נכתב לזכרם של חברים שנהרגו בזמן מלחמת השחרור , ומתאר את השנה הקשה שעברה על הלוחמים . שיר המייצג אידיאלים חברתיים של תקופת תש"ח , אשר כללו הקרבה , דאגה ואהבה לפרט , ובעיקר אהבה למולדת . כאן ההדגשה היא על " אנחנו , " כאפיון של תקופה . מאוחר יותר ייכתבו שירי מלחמה אחרים וערך הרעות יקבל משמעות אחרת , המדברת על האני וצרכיו בלבד , במכלול יצירתו . ביצירתו של גורי בא הזיכרון לידי ביטוי בצד בעיית הזהות ההולכת ומשתנה בישראל . כל טקסט נקרא תמיד בקונטקסט שלו — במקום , בזמן ובאני מאמין של הקורא ברגע הקריאה . מכאן שבשיר זה , כאשר הוא נקרא היום , יש לשער שהמילים " אהבה מקודשת בדם" תקבלנה משמעות שונה מזו שהייתה להם בעת כתיבת השיר . שיר זה נכתב כאשר הייתה הסכמה כללית בקרב היישוב היהודי בישראל , האידיאה הייתה שעלינו לאחוז בפיסת קרקע כדי שנוכל לשקם עליה את היהודים ולחיות בה . כאן אביא דברים ממאמרו של גורי בדברו על אלתרמן כמ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל