בראשית אוקטובר 1956 הסתבכו והלכו היחסים עם הבריטים . בעמאן ובלונדון התעוררה דאגה לעליית כוחות פרו נאצריים ואנטי מערביים בבחירות הכלליות שעמדו להתקיים בממלכת ירדן באמצע אוקטובר . לאחר סילוקם של הקצינים הבריטים מהלגיון הירדני שוב לא היה אפשר לסמוך על צמרת הצבא . בעצה אחת עם השלטון ההאשמי בבגדאד התגבשה הצעה לשלוח יחידות של צבא עיראק לממלכת ירדן . ממשלת ישראל הודיעה שתתנגד לתוכנית אף בכוח במקרה הצורך . לבריטניה היה הסכם הגנה עם ירדן . זה מכבר חשש בן גוריון מהפעלת כוחות בריטיים נגד ישראל אם תפעל נגד ירדן בעלת בריתם , אך בכניסת עיראק לתחומי ירדן ראה בן גוריון שינוי אסטרטגי שאין להשלים עמו . ואכן , ב 12 באוקטובר נראה שחיל האוויר של ישראל וחיל האוויר המלכותי היו על סף התנגשות . פעולות התגמול בספטמבר 1956 לא הקטינו את ממדי ההסתננות מגבול ירדן ולא מנעו התנכלויות ישירות של חיילי לגיון למתיישבים יהודים מעבר לגבול . ב 5 באוקטובר נהרגו חמישה פועלים ישראלים בדרך בין סדום לבאר שבע , אך בן גוריון כתב לדיין שלנוכח גישושי הידידים מפריז רצוי להימנע מתגובה . דיין הסכים ובוועידת סן ז'רמן הציע להימנע מכל פ...
אל הספר