על משמעותה של החלוקה

בסקירה זאת , העוסקת בפרמטרים הבסיסיים בחלוקה שבין מזרח למערב , ראוי גם להזכיר את הפרמטר החשוב והחמקמק מכול : מעמדה הערכי של החלוקה . מכיוון שאעסוק בהמשך באופן שבו התמודדו פעילים והוגים יהודים עם המטען הערכי שהוצמד לחלוקה בין המזרח למערב אסתפק בשלב זה בקביעה שאותה אמביוולנטיות המאפיינת את המפגשים שהתקיימו בין יהודי המזרח ליהודי המערב משליכה על ההערכות המחקריות שאליהן הגיעו החוקרים . מכיוון שביטויי התנשאות , דחייה והתנכרויות נכרכו בנושא , הוא טופל לעתים קרובות כעניין שהשתיקה יפה לו וקשר של שתיקה , אם להשתמש במילותיו של יהודה שנהב , אכן נרקם סביבו . לעומת זאת , משום שלעתים קרובות התלוותה למפגש הטעון והבעייתי בין יהודי המזרח ליהודי המערב תחושת סולידריות עמוקה , היו בין העוסקים בנושא מי שראו אותו גם באור חיובי . לפי פרשנות זו , הנושא ראוי לתיעוד לאו דווקא כמין סובלימציה של האנטישמיות ביחסי היהודים בינם לבין עצמם , אלא כעדות למאמצים מוצלחים יותר או פחות , לניסיון להתגבר על מתחים פנימיים בעם ישראל , ולניסיון לקדם תהליכי התלכדות בגיבושו המתחדש של העם , שהם תהליכים חיוניים בנרטיב הלאומי . כך נו...  אל הספר