הבולטות של קבלני הקולות בזירה הפנים–מפלגתית יצרה במשך שנים מנגנון של היזון חוזר . הדיווחים על ניצול לרעה של שיטת הפריימריז ועל קלקולים בהליכים הדמוקרטיים הפנימיים המאיסו את הפוליטיקה המפלגתית על אזרחים מעורבים שענייני הציבור היו חשובים להם אך ראו באפיק המפלגתי זירה לא ראויה . הנטייה שלא לצלול לפוליטיקה המפלגתית ו"ללכלך את הידיים" הדירה אזרחים אכפתיים מההליך המפלגתי והגבירה בכך אף יותר את השפעתם של קבלני קולות ואת המשקל של מגזרי אוכלוסייה לא ייצוגיים על המפלגה — מצב עניינים שדרדר עוד יותר את מעמדה של הפוליטיקה המפלגתית כאפיק השתתפות פוליטי . מאז מחאת — 2011 בתום הקיץ של המחאה החברתית , שבו יצאו לרחובות מאות אלפי אזרחים במחאה על סדרי העדיפויות הממשלתיים — ניכרים סימנים ראשונים לשינוי המצב . פעילים חברתיים הגיעו להכרה שאף על פי שהפגנות , עצומות ומחאות הן ביטויים חשובים של השתתפות פוליטית ומעורבות אזרחית , כדי להשפיע ביעילות גדולה יותר על המדיניות הציבורית , על איכות השלטון ועל הזהות של נבחרי הציבור יש לעודד אזרחים לעשות מעשה ולהתפקד למפלגות . אפילו הוקמו עמותות אזרחיות ששמו להן למטרה לעוד...
אל הספר