כמו במרבית הדמוקרטיות המבוססות , ההרכב החברתי של אוכלוסיית חברי המפלגות בישראל אינו תמונת ראי מדויקת של הרכב ציבור הבוחרים הכללי , ואף לא של הרכב ציבור הבוחרים של המפלגה . ההטיה המוכרת בהשתתפות פוליטית מופיעה גם כאן : יש ייצוג יתר של גברים , מבוגרים , משכילים וממעמד חברתי–כלכלי גבוה . אפשר לומר שבהשוואה למפלגות באירופה , חברי המפלגות בישראל מבוגרים פחות . אולם אם נביא בחשבון שבישראל האוכלוסייה צעירה בהרבה , כי אז אי–אפשר לייחס להבדל זה משמעות יתרה . עם זאת יש גם הבדלים מעניינים בין המפלגות : בקדימה בולט במיוחד הפער בין שיעור החברות לשיעור הבוחרות ; בליכוד בולטים הפער בין גיל הבוחרים לגיל החברים ( המבוגרים יותר ) והפער ברמת ההשכלה ( החברים משכילים יותר ;( במפלגת העבודה בולט הפער בין שיעור בעלי התואר האקדמי בקרב החברים בהשוואה לשיעורם בקרב הבוחרים וכן ( כמו גם בקדימה ) שיעורם הגבוה של חברים ערבים לעומת שיעורם הנמוך בקרב הבוחרים .
אל הספר