מסורת הגאונים הכירה באפשרות הגירושין לפי דרישתה החד–צדדית של האישה . היא ביססה אותה על היסודות התלמודיים של הלכת מורדת אגב שילוב תקנות העוסקות בהיבטים שונים של ענייני הממון הנדונים בעת הגירושין . על אף הביקורת ההלכתית נגד מסורת זו יש בה פתח למימוש הזכות לגירושין גם בימינו , שכן היא משקפת פרשנות סבירה — ומנקודות מבט רבות אף מועדפת — של הסוגיה התלמודית . גם מבקרי עמדת הגאונים אינם נועלים את השער בפני מימוש זכות זו : עמדת רבנו תם עודה תומכת בגירושין , אך מאפשרת את אכיפתם באמצעים עקיפים בלבד : " הרחקות דרבינו תם , " ובימינו — חיוב בגט . בד בבד המקורות נותנים בידינו כלים נוספים , ובראשם הפקעת קידושין . גם כאן נראה שלמרות המחלוקות הנוקבות בעניין יש בסיס רחב במקורות להפקעת קידושין גם במקרה שבו אי–אפשר לתת גט . ומן התאוריה אל המעשה — טובים השניים מן האחד . שילוב שתי הדרכים הללו , כפייה והפקעה , עשוי להציב מנגנון הלכתי שייתן מענה לקשיים המתעוררים בכל אחת מהן בפני עצמה ויגביר את הלגיטימציה שתינתן לשתיהן . שילוב כזה אפשרי , במיוחד במציאות המשפטית שבמדינת ישראל . החוק הישראלי מעניק לבתי הדין סמכות...
אל הספר