רבים רואים ביום כיפור המסורתי חג דתי טהור , שאין לו כל ממד שאינו קשור בהתחשבנות עם האל על חטאים ובחיזוק תחושת האשם התמידית . ואולם עיון היסטורי ראשוני מעלה כי בתרבויות ישראל בעבר היו הדברים מורכבים יותר . 3 ראו פירוש רש"י לשמות לג , יא . בתרבות המקראית יש פעילות ריטואלית מובנית ביום הכיפורים , במקדש בלבד , בעוד שאר העם מצווים לשבות ממלאכה כמו בשבת וכן להתענות . ואולם לא ידוע כיצד נהגו לבלות את היום . בספרות חז"ל יש כמה אינדיקציות לכך שחז"ל חשבו שיום כיפור בימי המקדש היה יום של בילוי עממי המוני , אף שבהשקפה זו היה הרבה מן הנוסטלגיה ומעט מן האמינות ההיסטורית . רבן גמליאל — שהנהיג את העולם הרבני לאחר חורבן הבית השני — סיפר כי " לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים , שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים , שלא לבייש את מי שאין לו [ ... ] ובנות ירושלים יוצאות וחולות [ רוקדות ] בכרמים . " יום כיפור מתואר במשנה כ"הפנינג" רומנטי–מיני המיועד לשידוכים ומלווה במוזיקה ובריקודים . לפי חוקרי ספרות חז"ל , ייתכן שתפיסה זו היא חלק מפולמוס בין חז"ל לקבוצות יהודיות אחרות בנות הזמן שראו...
אל הספר