חגיגת הפסח עברה שינויים משמעותיים במהלך היווצרותה של התרבות העברית החדשה . בתבניות החגיגה החדשות שנוצרו בעבור הפסח בתרבות זו יש להבחין בין תבניות שנוצרו על ידי יזמות תרבותית שחתרה במודע לשינוי לבין תבניות שנוצרו ללא כוונת מכוון ומתוך ניסיון מודע לשמור על המסורת . לפחות עד לשנות השישים של המאה העשרים נשמר ליל הסדר המסורתי בקפידה יחסית בכל החוגים החברתיים , הזרמים הפוליטיים והשקפות העולם , ובכללם אצל רבים ממנהיגי התנועה הציונית והמדינה . לעומת זאת בקיבוצי השמאל היה ליל הסדר כר ליזמות תרבותית עשירה ביותר מראשית שנות השלושים , אז חוברו הגדות חדשות לפסח , שהחליפו את הסדר המסורתי , ונוצרו תכניות אמנותיות עשירות . מטבע הדברים , החידושים התרבותיים האלה מקבלים תשומת לב רבה במחקר , על חשבון מחקר החגיגה בחברה העירונית . בדברים שלהלן אתמקד לפיכך בחגיגת הפסח אצל " הרוב הדומם" של היהודים ביישוב , ולאחר מכן במדינת ישראל . לא אקפח את הגדות הקיבוצים , אולם גם כאן יתמקד עיקר הדיון בבדיקה אם הייתה לטקסטים ולטקסים החדשים השפעה מחוץ למעגלי התנועה הקיבוצית . כפי שניווכח לדעת , אכן הייתה השפעה כזו , אולם 31 ...
אל הספר