שורשיו הקדם–מקראיים של חג הפסח אינם נהירים דיים . יש הרואים בהקרבת השה ומריחת הדם על המשקוף שריד לפולחני נוודים , אך החג כולל גם רכיבים של חגיגות אביב האופייניות לחברות חקלאיות , כמו קורבן העומר ואולי גם אכילת המצות . במקרא עצמו מופיע החג כחג המרכזי של בני ישראל , המנציח את לידתו של העם ביציאת מצרים באמצעות טקס קורבן הפסח , שנוספו לו חגיגות האביב . כבר במקרא מוצג טקס זה כמחולל לא שגרתי שאמור לעורר את סקרנותו של הדור הבא ולאפשר להורים לספר לילדיהם את סיפור יציאת מצרים . ארבע פעמים מופיע במקרא הציווי " והגדת לבנך" כתירוץ שהטקס יוצר כדי לספר את הסיפור על הולדת העם ואת הנסים שעשה האל במצרים . לענייננו חשוב לומר שפסח המקראי מופיע כסעודת זבח המתקיימת במסגרת המשפחתית — "שה לבית אבות שה לבית" ( שמות יב , ג . ( אחרי חורבן הבית ( ואולי עוד קודם לכן ) התפתח בהדרגה תחליף לריטואל המקדשי , ואת מקום הזבח תפס סיפור יציאת מצרים כחלק מטקס המתרחש רובו ככולו בתחום הבית והמשפחה . הרכיבים העיקריים של הטקס , המכונה " ליל הסדר" ( אף שכינוי זה עצמו נוצר מאוחר יותר , ( ושל הטקסט המוקרא בו , המכונה " הגדה של פסח...
אל הספר