מיכל טיקוצ'ינסקי במאמר זה בכוונתי לדון במעגלים שונים הנובעים זה מזה של אחווה במקרא , מתוך זיקתם למושג הגאולה שבתורה . המאמר יראה כי תפיסת הגאולה בדור האחרון , בהגות היהודית ובפילוסופיה , מחזירה אותנו למעשה אל התפיסה העולה מן המקרא ואל המשמעות הראשונית שלה , במובן זה שהגאולה היא אנושית ותלויה במעשי האדם ובמהותה היא כינון של חיים מוסריים . נדבך נוסף בדיוננו יורה שהגאולה שבתורה כוונתה הייתה לא רק לכונן חיים מוסריים , אלא לבסס משנה מדינית שמגנה על ערכי יסוד של צדק חברתי - הגאולה היא המשפט - וההצדקה להגנה על ערכים אלה היא בזכות האחווה ובשמה . כלומר , במאמר זה יתברר שמושג הגאולה הראשוני עניינו גאולה בידי אדם ולאו דווקא בידי שמים ; שמשמעות הגאולה ותוכנה הם עשיית צדק חברתי ולא רק גאולה לאומית של שיבה לארץ או מלוכת ה' בעולם ; ושהגאולה מתרחשת קודם כול בהקשר המשפחתי ורק אחר כך , וכתוצאה מכך , בהקשר הלאומי . מרכזיות מושג האחווה בתורה כמודל וכמקור עוד מפנייתו של הקב"ה אל קין ושאלתו הקשה " אי הבל אחיך , " כמו גם תגובתו המחרידה של קין " לא ידעתי , השמר אחי אנכי , " נטבעה בעולם האחריות המיוחדת כלפי מי...
אל הספר