האדם המצוי והחברה הרצויה עיון בתפיסות האדם של הובס, מרקס והרב קוק ובהשלכותיהן החברתיות

ברוך כהנא בית בונים מאבנים . חברה בנויה מבני אדם . אין בונים בית בלי להביא בחשבון את החומר העומד לרשותנו - איננו בונים גורדי שחקים מחול . האם אפשר לבנות חברה טובה , ראויה וצודקת מבני אדם ? שאלה זו העסיקה את ההגות המערבית מראשיתה . לידת העידן החדש לוותה בפרץ של חשיבה אוטופיסטית , שפע עצום של חזונות על עתיד מופלא , טוב לאין ערוך מן ההווה . הידוע מקרב ההוגים שעסקו בכך היה תומס מור ( המאה התשע עשרה , ( ששם ספרו אוטופיה הפך סמל לתיאור מציאות מופלאה שיש לשאוף להתגשמותה . הסנונית הזאת בהחלט בישרה את בוא האביב . האווירה החדשה שפעה חזונות . בניגוד לעבר , החזונות החדשים סירבו להתמקד בעולמות רחוקים ובישויות מטפיזיות . כאן , על פני האדמה , צריך האדם עצמו לקחת את גורלו בידיו ולבנות את עולמו . " הומניזם" הייתה הסיסמה , ותרגומה המעשי היה בנייתה של חברת מופת שכל איש יוכל למצוא בה את אושרו , ובני האדם יחיו בה כאחים . המהפכה הצרפתית לא הייתה אלא התנקזות כבירה של רעיונות אלו למרכז העשייה הפוליטית . סיסמתה - " חירות , שוויון ואחווה" - הייתה ניסוח תמציתי ובהיר של מיטב ההגות החברתית החדשה . " המהפכה לא תיכו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר