יערה מזרחי היא מתרגלת נהדרת . ומה שכמובן מיוחד בה עוד יותר הוא העובדה שהיא גם בוגרת שלנו , שעשתה שירות לאומי וחזרה אלינו לעבוד ולהוות מודל של הצלחה ושל מסוגלות . ליטל אמרה לי לא מזמן ש " יערה היתה אולי התלמידה הכי קשה שלי בכיתה . " וכעת , כמה שנים אחרי שהיא צעקה עלינו והתמרמרה והקשתה ונתנה תחושה שהדברים לא מחלחלים עמוק מספיק , היא כאן גם כדי להזכיר לכולנו שלדברים שאנו מנסים לעשות לוקח זמן עד שהם מחלחלים ושוקעים . אנו לא תמיד יודעים להבחין או להבין בזמן אמת . אך פעמים רבות , אולי אפילו לרוב , חינוך נותן אותותיו באיחור , ויערה היא דוגמה נהדרת לכך . ואולי זה לא איחור , אלא בדיוק בזמן הנכון , ואלה אנחנו שאין לנו סבלנות ... לעתים נדמה שאנו קצרי ראות וקצרי רוח . אנו מתקשים להשלים עם האטיות ועם הפתלתלות שבמסע שלהם ושלנו . היינו רוצים שהדברים יקרו מהר יותר ובקו ישר וברור . אך יערה ואחרים יכולים לעזור לנו לסגל את מידת הסבלנות , את ההבנה שהקצב שלהם אטי , שהדרך מזגזגת ותמיד מפתיעה את ההולכים בה . השיעור הזה חשוב לא רק משום הביטחון והכוח שהוא נותן לנו . הוא חשוב משום שתלמידים שיראו אותנו נוהגים בס...
אל הספר