לעולם השער אינו ננעל על בריח . תמיד יש תקווה . ולאורך זמן , העובדה שתמיד יש חריץ והעובדה שאנחנו נותנים אלף הזדמנויות - לא משדרות חולשה אלא עוצמה . העובדה שאנחנו כמעט אף פעם לא מרחיקים תלמיד לצמיתות ושתמיד אפשר לנסות שוב , לכאורה הנה חולשה . אולם בפועל , התלמידים מזהים זאת ככוח מולם וכביטחון בהם , מזהים זאת כאהבה גדולה והם ירצו לדבוק בה . הם ירצו לנהוג כמותנו , לאחוז במה שאנו מציעים להם . הם ייתלו גם הם בהזדמנות , אולי זו שמגיעה אחרי 999 הזדמנויות שלא מוצו , אבל היא הגיעה שוב והביאה עמה את הבשורה של אמת מתמידה ושל ביטחון אין - סופי . תמיד אפשר לבוא ללמוד בחופש ובכך לכסות את בור ההיעדרויות במהלך השנה . תמיד אפשר לבוא לשאת באחריות ולהתנצל אחרי התפרצות כלפי איש צוות . ותמיד אחרי מקרה אלימות אפשר לחזור מהשעיה בבית ולפגוש במסדרון שוב את מי שהתעמת איתך . זו לא רפיסות ; זו עוצמה . התלמידים שלנו לא לומדים מזה שכדאי לפשל משום שתמיד אפשר לתקן . הם לא לומדים מזה שבחיים יש ארוחות חינם ושאפשר לזייף לאורך כל השנה וברגע האחרון לבוא ולשדוד את הקופה . הם לומדים , שלעולם אסור לוותר ושתמיד אפשר לנסות שוב ...
אל הספר