לפני שבועות אחדים שוחחתי עם בועז , שהיה מתרגל בבית הספר בשנה שעברה . כיום , הוא מורה למתמטיקה בתיכון גדול ומוכר . במבוכה , בכנות ובכאב הוא שטח בפני את המונולוג הבא : " בתקופה הראשונה בבית הספר הייתי נכנס לחדר המורים מותש ומתוסכל מהכאוס בכיתות . הרגשתי שאני לא מצליח ושאלתי את המורים האחרים מה הם מציעים לי לעשות . הם ענו לי ' תיכנס בהם ' , 'תראה להם ' , ואפילו היה מורה שאמר לי ' תהיה נאצי , אחרת התלמידים ירמסו אותך ' . ממש כך . מורים בישראל " . בהמשך השיחה בועז סיפר לי שאכן היו כמה ימים , שמחוסר אונים הוא נהג כך . היה לו ממש קשה כשהוא " נכנס בהם " - עד שהוא התאפס , זז מהפינה המסוכנת כל כך הזו וחזר להיות מי שהוא ולעשות את מה שהוא בא לעשות במערכת החינוך . הסכנה הזו אורבת לכולנו . הסכנה של תזוזה מהרצון והחלום לחנך , לייצר קשר אישי ואנושי קרוב ומשמעותי אל מקום זועף , רודה ונאבק . הסכנה של מעבר מאוהב לאויב , מעמידה באותו צד של המתרס עם התלמיד אל הצד שמנגד . הסכנה של תנועה ממאמץ ללא לאות להגשמת האמונות הגדולות והעמוקות על תיקון ושינוי אל מקום שמתוך מצוקה ופחד הופך חרדתי , לוחמני , מתוסכל וממור...
אל הספר