בטיול האחרון לנגב התבהרו דברים רבים , כמו בכל פעם שיוצאים למדבר וכמו בכל פעם שיוצאים לטיול עם התלמידים . דווקא אנקדוטה קטנה ומשעשעת עזרה לי להבין עד כמה מוטמעים בהם הרגלים ישנים ועד כמה ההרגלים רודפים אחריהם לכל מקום , גם למדבר . בשעת הערב , כשעידו החל לנצח על הכנת ארוחת הערב , התכנסו בפינת האוהל " חבורת מזמיני האוכל בכל זמן , בכל מקום ובכל מצב " וטיכסו עצה : מה מזמינים לאכול הערב ? עידו מכין אוכל בחוץ ? לא רלוונטי . יש מנגל ? לא משנה . אנחנו נזמין אוכל ויהי מה ! אנחנו באמצע המדבר והם שואלים אותי איפה יש פיצה קרובה ... אמרתי להם שאין פיצרייה באזור ובעצם אין כמעט כלום באזור , אולי רק כור גרעיני . אז הם שאלו איזו עיר יש כאן בסביבה . אמרתי להם שדימונה קרובה . הם חייגו ל , 144 - קיבלו מספר טלפון של פיצרייה בדימונה והתקשרו להזמין פיצה משפחתית . בטלפון שאלו אותם לאיזו כתובת לשלוח את הפיצה . הם חיפשו שילוט רחובות בין האוהלים ולא מצאו אז הם שאלו אותי באיזה רחוב אנחנו נמצאים ( להזכירכם , היינו בחוות ממשית , מבודדים ומרוחקים . ( עניתי שזה לא רחוב , אלא שזו חוות ממשית . הם ענו בטלפון שהם ב " ממשי...
אל הספר