לפני שבועות אחידים ביקר הנשיא שמעון פרס ברמלה ( גם ידיעת שמו של הנשיא אינה מובנת מאליה ; רוב התלמידים חשבו שהנשיא הוא אחד , משה קצב שמו . ( העיר התמרקה והתכבדה כל - כולה . הנשיא קיבל מחמאות אין - ספור והוספד בעודו בחיים והחזיר מחמאות אין - ספור לראש העיר העושה לילות כימים . בין השאר סיפר הנשיא שקודם למפגש איתנו לקח אותו ראש העיר לסיור ברחבי העיר והוא לא האמין למראה עיניו . עד כמה העיר יפה , מטופחת ומתקדמת . ובכן , הוא כנראה נלקח לסיור באזורים מאוד מסוימים , ורחוב בן צבי ו " הגטו " כנראה לא היו במפת הסיורים שלו באותו בוקר ... בכל מקרה , לאחר המפגש עם המנהלים התקיים מפגש עם נציגי תלמידים מכל בתי הספר בעיר בהיכל התרבות . כבר כתבתי בעבר על התפקיד הבעייתי שהתלמידים שלנו לוקחים על עצמם בסיטואציות כאלה , בהתעקשם להצדיק את כל הסטיגמות המיושנות על " ברנקו וייס " ( לא קמים כשהנשיא נכנס , ממשיכים לשבת במהלך שירת " התקווה " וכדומה , ( אבל בעיקר היה עצוב להיווכח בפער שבין העולם שלהם לבין העולם שעליו דיבר הנשיא . רוב הזמן , דבריו של הנשיא נשמעו לתלמידים כאילו הם נאמרים בשפה אחרת . נווה הסתובב אלי בא...
אל הספר