הצלחנו , אולי לראשונה , לצקת באופן אפקטיבי תוכן משמעותי לתוך השבוע המורכב , המטלטל והקשה של יום השואה - יום הזיכרון - יום העצמאות . זו תמיד משימה מורכבת , וכל בן נוער בישראל מתקשה להבין , להכיל ולהפנים את השבוע הזה . אך כאשר מדובר בחבר ' ה שלנו המשימה הופכת מורכבת פי כמה . מסובך לתווך לתלמידים את האסון הגדול והבלתי - נתפס של השואה , שלרוב אף אחד מבני משפחתם לא חווה , ומבחינתם זה כמעט " יום של אשכנזים " ( כפי שחלקם אכן מתבטא . ( מסובך לגשר על הפער בין חבר ' ה שלא פעם , אף אחד מעולמם הקרוב לא שירת בצבא , בטח לא בתפקיד קרבי , ואין מישהו קרוב ומוכר להם שנפל , לבין הסיפור הזה של חללי צה " ל . מסובך לשייך את חגיגות האחדות והאחווה של יום העצמאות של ישראל למי שהחוויות והתחושות העמוקות שלהם מורות להם כי אינם חלק מכך אלא מ " ישראל השנייה . " אך נראה שבכל זאת הצלחנו לקרב אותם צעד קטן אחד למרכז ההוויה הישראלית דרך האם השכולה שביקרה בבית הספר , בעזרת ניצולת השואה שהגיעה לספר את סיפורה וכמובן בעזרת הביקור ב " יד ושם , " באמצעות השיחה הפתוחה בבוקר יום הזיכרון יחד עם צוות המורים על סיפוריהם האישיים , ...
אל הספר