לפני למעלה משנתיים קראתי כתבה מרתקת , שהופיעה באחד המוספים של העיתון " כלכליסט , " על קשרים חברתיים ועל תחושת המשמעות והטעם לחיים שמעניקה קהילה לחבריה . בשבועות האחרונים שלי בתפקיד חזרתי לעלעל בה . חזרתי אליה , כי במובנים רבים הצלחנו לבנות לנו קהילה . קהילה שמטעינה את כולנו במשמעות , ואני מקווה שאפילו באריכות ימים . נכתב בה כך : דן ביוטנר חקר מקרוב במשך יותר מעשור תופעה שאותה הוא מכנה " האזורים הכחולים " - קהילות קטנות של " סנטנארים , " אנשים בני 100 ויותר . הוא גילה קהילות כאלה באיי אוקי נאווה שבדרום יפן , בכפר קטן שבחצי האי ניקויה שבחוף קוסטה ריקה , ובלומה לינדה , עיירה קטנה בפרברי לוס אנג ' לס . מה שמדהים זה לא רק כמה שכל האנשים האלה נמרצים ומלאי חיים . המדהים הוא שבקהילות האלה כולם מאריכים ימים אל מעבר לגיל , 100 כמעט ללא חריגים . הקהילות האלה נמצאות במקומות שונים , עם תרבויות שונות וגנטיקה שונה . עוד כשנתקלתי בהן כמטייל הבנתי שצריך להיות ביניהן משהו משותף , ושהמשהו הזה עשוי להיות הדבר הכי קרוב שיש לסוד חיי הנצח . אחרי שנים שבהן תיעד את תזונתם של תושבי הקהילות , את האקלים , דלילות ...
אל הספר