ברנקו וייס ז " ל נטה להשתמש בכינוי " אידיאליסטים פרגמטיים . " מדובר בעיני במונח יפה מאוד ובעיקר מאפיין מאוד . היינו רוצים לראות את עצמנו ככאלה וכנראה אנחנו באמת קצת כאלה . חולמים , שואפים , בעלי חזון של תיקון , אך פרקטיים וריאליים . הראש נמצא בשמים והרגליים נטועות עמוק באדמה . אנו מבינים שאי - אפשר הכול ומיד . מבינים שאין שלמות בעולם ותמיד יהיה חוסר ( ואולי כפי שאמר הרבי מקוצק : "אין דבר שלם יותר מלב שבור . (" מבינים שאם נבקש להשיג הכול , ייתכן מאוד שניוותר בלי דבר . אז לכם , חבורת האידיאליסטים הפרגמטיים , המרימים את הדגל והמתלכלכים בבוץ , נושאי הבשורה והמעמיסים על הגב - תודה רבה !
אל הספר