יש לנו מסר עקבי , ותמציתו היא " אתם לא פחות טובים מאף אחד אחר , אתם שווים לכולם . " ויש לנו עוד מסר , הפוך לכאורה , שתמציתו : "כל אחד עומד בפני עצמו , אל תשוו את עצמכם לאף אחד אחר " . ובטווח שבין המסרים הללו אנו מתמרנים , לא נבהלים מהסתירה כביכול , אלא נהנים מהמורכבות שהיא מייצרת . לפעמים נולדת שם הרמוניה ולפעמים קונפליקט לא פתור , אך תמיד זו האמת של החיים . לא מלאכותית או מאומצת , פשוט אמת . נראה לי שהתשובה שאנו מצליחים לענות לעצמנו - ואם היא מניחה את דעתנו , אז לאורך זמן היא תניח גם את דעתם של התלמידים - היא ההבנה שמבחינת ערכם כולם שווים , אך תוכן הערך שונה בין אחד לאחר . הם אכן לא פחות טובים מאף אחד אחר , אך שונים מכולם . העוצמות והכוחות של כל אחד נבדלים זה מזה , אך בכולם יש כוחות ועוצמות . לכל אחד הדרך שלו , אך לכולם יש דרך , ואין אחת יפה או טובה מרעותה . היבט חוזר ונשנה הקשור בשאלת השוויון וההשוואה הוא סוגיית ה " איפה ואיפה " בפי התלמידים , שמתגלגלת לפתחנו לא מעט . לפני כמה שבועות , דקלה יצאה מכליה בשל העובדה שמיכל אפשרה ליפית ולטופז לצאת לתל אביב על חשבון זמן הלימודים כדי לרכוש ב...
אל הספר