מוזר , אך לא פעם דווקא אנשי חינוך נוטים להתכווץ למשמע המילה " חינוך . " פתאום הם מתעטפים בצניעות מוגזמת ומתרצים ומגמדים ומסתבכים עם ההגדרה של תחום העיסוק שלהם . ובפעמים אחרות מדובר בהתנהגות מהקצה השני של הסקאלה - מין מגלומניה מופרכת של אנשים המשוכנעים שאין גבול לכוחם ואבק קסמים בין אצבעותיהם . רבי שמחה בונים מפשיסחא יכול לעזור לנו למצוא את המיקום הנכון על הסקאלה . בעיניו , טוב לו לאדם לחיות על פי שתי אמיתות מנוגדות , וכך היה אומר לתלמידיו : "כל אחד מכם צריך שיהיו לו שני כיסים , כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך . בכיס הימני יהיה פתק ובו כתוב : ' בשבילי נברא העולם ' ובכיס השמאלי פתק ובו כתוב : ' ואנכי עפר ואפר " . ' נראה שזו אמת מאזנת שרלוונטית לכל חיינו , אך בוודאי ובוודאי למלאכת החינוך . מחד גיסא , ראוי לנו לנהוג ביומרה ובביטחון שבכוחנו להשפיע ולעצב , שביכולתנו לחנך אחרים . מאידך גיסא , ראוי לנו לנהוג בצניעות ובענווה שמזכירה לנו את מגבלות הכוח והזמן שלנו .
אל הספר