גדלתי בבית שלא סוגד לרבנים ולא נוהה אחריהם באשר הם . בית שמפנה מקום נרחב לחשיבה עצמאית ולפילוס דרך אישית . עם זאת , רב אחד , שהיה ידיד אישי של אבי , היה מוערך במיוחד בביתנו - הרב יהודה עמיטל ז . ל " הרב עמיטל עצמו הדגיש עד כמה צריך להיזהר מלשאול רבנים על כל נקודה קטנה ועד כמה צריך להימנע מלהתייעץ איתם בכל פסיק ופסיק . בספר שיצא לזכרו ( לעבדך באמת , ספרי מגיד וישיבת הר עציון , ירושלים ( 2011 נאספו דברים שונים שנאמרו ונכתבו עליו לאחר מותו . בין השאר הביא הרב יעקב מדן פרשנות של הרב עמיטל לסיפור עגלה ערופה ( סיפור שדן באחריות שיש למנהיגי קהל ועיר , בין השאר במקרה שנמצאה גופה של אדם בין שתי ערים , ומבהיר כי לבניה של אף עיר ובעיקר לחבריה של אף הנהגה אסור לטעון שאין להם אחריות לכך ושידיהם לא שפכו את הדם , ( וכך נכתב שם : " ואמרו , 'ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו : ' וכי על לבנו עלתה שבית דין שופכין דמים ? אלא , לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות , ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוויה . " ( סוטה מו , ע " ב ) וביאר מורנו הרב עמיטל ז " ל , שאפשר שהאורח שנרצח הגיע לעיר ואנשי העיר לא קיבלוהו בסבר...
אל הספר