חגים בתר-מקראיים

הלכה אתיופית ככלל , חגים אלה לא היו מוכרים באתיופיה , כיוון שנתקנו אחר חתימת התנ . ך " בעבר ובהווה בהלכה התלמודית 367 החגים הבתר - מקראיים הם חנוכה ופורים , שנקבעו לאחר חורבן בית המקדש הראשון , ויום העצמאות ויום ירושלים , שנקבעו לאחר הקמת המדינה - יום העצמאות נקבע לרגל הקמת מדינת ישראל בה׳ באייר תש , ( 1948 ) ח " ויום שחרור ירושלים נקבע לרגל שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים בכ " ח באייר תשכ . ( 1967 ) ז " ימי אבל וזיכרון אחרים הם יום כ " ז בניסן - יום השואה והגבורה , ויום ד׳ באייר - יום הזיכרון לחללי צה " ל . בין החכמים בדורנו קיימת מחלוקת אם לראות את הימים הללו גם כמועדים דתיים . היהדות הדתית - לאומית , המודרכת על ידי הרבנות הראשית לישראל , רואה מועדים אלה גם כמועדים דתיים . לעומתם קיימת ההשקפה של החרדים , המודרכים על ידי מועצת גדולי התורה , ושל " נטורי קרתא , " המודרכים על ידי בית דין צדק ( ראשי תיבות : בד " ץ ) של העדה החרדית , הגורסת שאין כל משמעות דתית לימים אלה , ואין לכלול אותם במועדי ישראל . ישנם מועדים נוספים שנזכרו בספרות חז " ל , אולם לא נקבעו בהם מצוות  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)