הלכה אתיופית על פי מסורת " ביתא ישראל " חל איסור מוחלט על קיום תשמיש המיטה בשבת , ועונשו של העובר על כך מיתה . בספר היובלים מובאת הלכה דומה וייתכן שהיא המקור של האיסור : "ששת ימים תעשה מלאכה , וביום השביעי שבת לה ' אלוקיכם , לא תעשו בו כל מלאכה , אתם ובניכם ועבדיכם ושפחותיכם וכל בהמתכם , וגריכם אשר בתוככם . והאיש אשר יעשה בו כל מלאכה , ישכב עם אשה [ היינו עם אשתו , [ ואשר יאמר כי בדעתו לעשות דבר מסוים בו , שיצא למסעו ביום זה כדי לקנות או למכור , והשואב בו מים אשר לא הכין לו ביום השישי , ואשר ישא כל משא להוציא מאהלו או מביתו - ימות . " בעוד שספר היובלים תולה את איסור תשמיש המיטה בשבת באחת מהמלאכות האסורות , נראה לי כי איסור זה התקבל ונשמר בקרב העדה האתיופית עד היום כחלק מקנאותם לכל ענייני טומאה וטהרה . נראה כי התשמיש נאסר בשל הטומאה הכרוכה במעשה , כפי שהתורה כותבת : "ואיש כי תצא ממנו שכבת ז רַ ע ו רָ חץ במים את כל בשרו וטמא עד הע רֶ ב . וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת ז רַ ע וכבס במים וטמא עד הע רֶ ב . ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת ז רַ ע ו רָ חצו 288 במים וטמאו עד הע רֶ ב . " בעבר ובהו...
אל הספר