נפילת אפיים

הלכה אתיופית בכל תפילה יש השתחוויה וכריעה לפני הקב " ה בדומה ליום הכיפורים . בתפילה שיש בה בקשת כפרה ספציפית , היה המתפלל משתחווה השתחוויה מלאה , הווי אומר , שכיבה על הבטן ופרישת הידיים על הרצפה . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית 224 מתחילה היו נוהגים ליפול אפיים בהשתחוויה או בקידה . בהשתחוויה המתפלל מפיל את כל גופו על הארץ , כשידיו ורגליו פשוטות על הארץ . בקידה המתפלל יורד על ברכיו ומרכין ראשו ומצמידו 225 לארץ . אלא שמפני כמה חששות נתבטל המנהג ליפול אפיים בהשתחוויה או בקידה - מפני האיסור להשתחוות על רצפת אבנים , ומפני האיסור לאדם חשוב ליפול על פניו לפני הציבור בלא שמובטח 226 לו שייענה כיהושע בן נון . ובעיקר משום שחששו לדברי " הזוהר , " שהגדיל מאוד את מעלת נפילת אפיים . על פי " הזוהר , " צריך המתפלל  אל הספר