חיבור זה נולד בראש ובראשונה מתוך צורך אישי למציאת דרך פרטיקולרית בעבודת . 'ה אולם להערכתי , רבים וטובים מבני יוצאי הקהילה האתיופית , בדור הראשון ובעיקר בדור השני , שותפים לצורך הזה . המעבר לארץ אחרת גרם לקהילה האתיופית להרגיש צריבה עמוקה . דומה שיהודי אתיופיה לא רואים במסורתם בריח מחבר בין תמול שלהם להווה ולעתיד במדינת ישראל . מנהגיה הקדומים של הקהילה , שחבל עבה קושרם עד לימי המקרא , ייחדו אותה וחצצו בינה לבין היהדות בישראל . על רקע זה תועה הקהילה בין השבועה לקיים את מורשתה ולהתגדר על ידיה כשונה לבין הכמיהה להצטרף לרוב ללא מאפיינים פרטיקולריים . החוסר בדרך רוחנית שתחבר בין העבר , ההווה והעתיד הביא רבים מיוצאי אתיופיה למשבר תיאולוגי - דתי , לדיס - אוריינטציה ולחוסר אונים . מו רַ י ורבותי , הרב שבתי רפפורט שליט " א , הרב יהודה ברנדס שליט " א , הרב נחום רבינוביץ ' שליט " א , הרב פרופ ' דניאל שפרבר שליט " א והרב ראובן - טל יאסו שליט " א , הציעו לי להפריד בין תחום ההלכה למחשבה , ועל כן הספר שלפניכם עוסק בתחום ההלכתי , ואילו הספר המחשבתי , העוסק בשאלות של זהות , אמור לראות אור בעתיד הקרוב . ...
אל הספר