בדברים הרוחניים בכלל , דעת השלילה מביאה יותר תיקון לעולם מהחיוב . כמו שבהשגת האלהות כבר נודע לכל שהשלילה היא הידיעה העקרית , והחיובים כל מה שיתרבו הלא יהיו מוגבלים ומשוערים לפי דעתו הקלה של האדם , על כן אינם מביאים כי אם ציורים של שיבוש . כן הוא בכל 1 המושגים התלויים בענינים שהם למעלה מציורי החושים שלנו , ובכלל זה גם כן בענין הנבואה בכללה , ונבואתו של משה רבינו ע " ה בפרט . ובתורה מן השמים שהיא צריכה בציורה לבאור ענין הנבואה , הנה לא 2 בא לנו בקבלה דבר ברור על דבר ציור הנבואה וערכה , ממילא מובן שכל 3 מה שנצייר בדרך חיובי , הוא רק דבר דמיוני עולה על הלב שאין זה שום ענין ליסוד תורה ואמונה . על כן , העיקר ביסוד תורה מן השמים הוא רק הפקעת השלילה , היינו , שלא לאמר שמשה מפי עצמו אמרה , בלא השפעה אלהית . וזה בודאי מושכל לכל מי שרואה פעולת התורה על ישראל ועל העולם כולו . ובכלל , אי אפשר לשום פעולה כללית גדולה קבועה לדורות שלא תהיה מושפעת השפעה אלהית . אמנם , הערכים של ההשפעות בבירורם ונקיונם זה תלוי לפי ההבחנה של ערך התורה , אבל אין זה ענין כלל ליסוד האמונה של תורה מן השמים .
אל הספר