פרק כג1

1 בגוף האדם ובגופות בעלי חיים כולם , שהם מוכנים לפגעים וסיבות 2 המזיקות , שם אדון כל המעשים חק החסד , של ההצטרפות לטובה והעדר 3 ההצטרפות לרעה . כיצד ? הרי משך החיים הולך מן הלב וממרכז החיים שבמח ומתאגד עם כל האברים כולם הרחוקים , ושופע גם כן על הבשר והחלב , הנמצא בגוף גם כן בתור הגנה לעת רעה , וכן על העור השער והצפרנים , זהו הקישור הטבעי ביחש הטובה . אמנם לרעה , פגע אשר יפול , הנה יש אשר המצב הרע יחייב לחיתוך אבר אחד או רבים , ומכל מקום אין הנשמה תלויה בהם , והחי יקום ויעמוד על חייו הכלליים , אף על פי שישאר בעל מום . ויש , שישוב אליו גם כן חסרונו על ידי תגבורת כח החיים . אמנם , גם אם יהיה במצב שעל כל פנים ישאר בעל מום , מכל מקום , אין מומו כי אם מתיחד בו לבדו מצד תוארו החיצון , אבל כח החיים אינו נעשה בעל מום . ואין סומא מוליד סומא ולא קיטע מוליד קיטע , וכל אשר יחובר אל החיים , יש בטחון שיצא ממנו כח משוכלל ושלם , המועיל בכל הוד תמימותו והשלמתו המתוקנת לעצמו ולזולתו .  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)