פרק יט

הדאגה הטהורה , המקננת עמוק עמוק בלב כל איש בעל לב טהור ונפש 1 מרגשת , איך להיות להועיל אל הכלל כולו , זהו הניצוץ האלהי שבנשמת האדם , שבהתפתחה והשתלמה בדרכים רצויים ולימודים הגונים , תהיה 2 לאור גדול המכשיר את האדם , אם יזכה ארחו , גם לרוח הקודש . על כן , מאד צריך האדם לפתח בו את הרגש הטהור הזה , ואם בעל דעת ולימוד הוא , אז לא יעבור על המועדים הטובים שימצא נפשו מתרגשת ומתגעגעת להתפרץ להיטיב יותר מחוג יכולתה . והרעיונות המתרוצצים אז בנפשו פנימה , יוציאם לאורה , ישפכם על הגליון , ויהיו לדברים טובים שיועילו על כל פנים לאחרים , לעוררם גם אל חפץ הטוב . ובהמשך הזמן תחובר גם 3 כן היכולת אל החפץ , והבא לטהר מסייעין אותו . ואם גם לחק על הגליון לא יוכל , על כל פנים יבטא בשפתיו את חפצו האדיר וגעגועיו הנשאים . וזהו יסוד ענין תיקון חצות וההתאבלות על 4 ירושלים ועל גלות השכינה . ועל זה אמר תנא דבי אליהו : כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתתן ומתאנח ומצטער על כבודו של הקב " ה , ועל כבודם של ישראל , מיד רוח הקודש שורה עליו .  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)