פרק ט

דקדוקי מצות , בדרך כלל , יש להם שני יסודות . האחד הוא , שאחד מהדברים העקרים שיוצא מפעולת קיום התורה והמצוה על האדם הוא מה שמתעלה למעלה רוחנית רמה , על ידי שהמעשים שהם נעשים בתור עבודה להשי " ת פועלים עליו להרשים בו תכונת הכרת כבוד אלהים . והתכונה המוסרית הזאת תקבע בכל שכלולה , רק על ידי קיום דבר אלהים על ידי הזהירות המדוייקת מאד שיראה בה יתרון בהנהגתה , מאופן הזהירות הראוי לכל חק מסודר מכל נגיד ומצוה ומחוקק נימוס . על כן , ראוי מאד לדייק תיבותיה ואותיותיה של תורה ולעשות המצות כפי המובן המדוייק ביותר . ולהיפוך , אם נעזוב את עבודת הדיוק , אז יהיה הרושם של עזיבה זו פועל הפעולה ההפכית , ויועם אור של כבוד האלהים בלבבות , ותשקע מעלת האדם המוסרית בחומריות וגסות הרעיון עד מאד . אמנם , מצורף אל עבודת הדיוק מצד רוממות כבוד עליון , עוד ראוי למצא גם כן , שכל דין היוצא מדיוק פרטי יתאים עם רוח התורה בכלל , וינהיג להדרכה טובה בזיכוך מדות ודעות , ויפעול גם כן לטוב בחיי החברה , והבראת הגוף וחיזוק כחות הנפש בכלל האומה ובפרטיה . וזהו היסוד השני , שחז - ל " ביחוד בהיות האומה מבונה על מכונה , ובית דין הגדו...  אל הספר