פרק ד

ישנם דברים שהיה ראוי שלא לדרוש בהם מפני שהם מכבשונו של עולם , וכשקטני הדעת רואים אותם הדברים בספרים ואינם יורדים לעומקם , מתקלקלים הם במדותיהם ואמונתם . אמנם , כיון שבדורינו פרקו סופרים רבים עול המוסר והרבו לדבר עתק בדברים העומדים ברומו של עולם , הרי אנו חייבים לבאר לאמתה של תורה אותן הסבות העקריות שמביאות לקלי דעת לפרץ גדרות עולם ולהראות מקום טעותם , אף על פי שההכרח יאלצנו לבאר דברים שהיה מהראוי להעלימם ולהניחם רק לחכמים 1 המבינים מדעתם . השאלות הגדולות של חידוש העולם או קדמותו וכל השאלות האלהיות הנתלות בהן , חזרו בימינו להתנער , ומעמד הדרישה החל לצדדם כלפי הדרך שכפי ההשקפה הראשונה הוא מתנגד ליסודי האמונה . מובן הדבר , שאף על פי שאין אותם דרכי הדרישה מוכיחים כלל ואינם כי אם בתור השערות , מכל מקום די להשערות כאלה לחמס את האמונה מלב האנשים שלא הכשירו את עצמם במה לקנות דעת האמונה והכרתה . ובאשר כי המעמיק באמת יתברר לו שאפילו לפי דרכי ההשערות החדשות אין לנו דבר פוגע ביסודי האמונה , אלא , שאפשר על פיהן לחדש איזה דברים של 2 עומק הדעת שגם אלה אינן חדשות , על כן אחשוב שבהתבאר דברים כאלה ינוחו...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)