בשתי פרשות בספר מציין הצירוף 'שבעים שנה ' את פרק הזמן שקבע האל לשלטונה של בבל בעולם : כה , יא יב ; כט , י . כתוב נוסף קוצב לה זמן בניסוח אחר - "ועבדו אתו ... ואת בנו ואת בן בנו" ( להלן כז , ז , ( ועל פי חישוב של 25-20 שנות מלכות לכל מלך , והרי גם זה כשבעים שנה . משמעותה של קביעה זו לבני דורו של ירמיהו היא , כי שלטונה של בבל לא יהא קצר ביותר , בהבטחות השווא של נביאי השקר ( ראה להל ן כז , טז ; כח , ב ג , ( אך גם לא יתארך לאין סוף , בהתאם לתחזית זו צריך העם לכוון את מעשיו : לא לנסות למרוד בבבל , מתוך אשליה לקרב את קצה ( פרק כז , ( וגולי יהויכין שבבבל צריכים להסתגל לשהות ממושכת בארץ גלותם ( להלן כט , ד . 0 אולם לקביעת זמן זו יש משמעות נוספת עבור קוראי הספר המאוחרים , שאינם בני דורו של ירמיהו . הם , שכבר יודעים שבבל נפלה , למדים מכך על היות ירמיהו נביא אמת . היושבים בגולה לאחר חורבן ירושלים יכולים למצוא במספר שבעים שנה משום עידוד , שהנה הגאולה קרבה לבוא , שהרי כמה עשרות שנים כבר עברו מאז ניבא ירמיהו על קצה של בבל , ואם כן נותרו שנות שיעבור ספורות בלבד להשלמת שבעים השנה . שיקולים אלה ואחרים...
אל הספר