פרשה זו עשויה מקשה אחת ובה מראה ופירושו הנבואי . בפס ' א ב מספר ירמיהו על המראה שראה , שני דודי תאנים , טובות ורעות , מוצבים ליד המקדש לאחר גלות יהויכין ; בפס ' ג שואלו האל מה ראה , וכתשובה חוזר ירמיהו על המראה ; בפס ' ד י מבאר האל את המראה ואת לקחו . התאנים הטובות הם גולי יהויכין , שבעתיד ייטיב עמם האל ( פס ' ד ז , ( והתאנים הרעות הם אלו שנותרו בארץ ולא גלו עם יהויכין , והאל ישמידם ( פס ' ח י . ( קשה לקבוע מדוע שובצה הפרשה דווקא במקום זה . אפשר כדי להסמיכה לקודמתה , כדי להעמיד כנגד הנביאים חולמי החלומות ( לעיל כג , כה כח , לב ) את ירמיהו , הרואה מראה אלוהי של ממש , ולא חלום שווא . חיזוק להשערה זו יש אולי למצוא במלים "כי מי עמד בסוד ה ' וירא וישמע את דברו" ( לעיל כג , יח ) היוצרות זימון נאה לסיפור על חזון אלוהי שראה ירמיהו , ואף שמע את פירושו מפי האל . ועוד , אולי היה העורך מעוניין להביא את הפרשה קרוב לפרק כב , לפי שדברי העידוד לגולי יהויכין שבה מאזנים את דברי הפורענות הקשה ליהויכין , שהובאו שם ( לעיל כב , כד ל ) ( ראה גם עמ' . ( 437 מבחינה ספרותית לפנינו 'מראה נבואי , ' בדומה למראות ה...
אל הספר