פרשה עשרים ושלוש: קובץ נבואות על מלכי יהודה (פרק כב)

פרשה זו נערכה על פי שיקול נושאי מובהק : נבואות למלכי יהודה . היא פותחת בדברים כלליים על העקרונות המוסריים שצריכים להנחות את בית המלך . עקרונות שקיומם הוא תנאי לקיום הממלכה ( פס ' א דו ואי קיומם יביא לחורבנה ( פס ' ( 80 וממשיכה בדברים המיוחדים למלכים בני דורו של ירמיהו . בתוכם משולבת נבואה כללית המכוונת לכלל תושבי ירושלים ( פס ' כ כג , ( ומרמזת כי מה שנאמר על מלכיה נכון גם באשר להם , גם הם חטאו : "כי לא שמעת בקולי" ( פס ' כא , ( ועל כן עונשם אינו רק פרי מעלליהם של המלכים . הנבואות למלכים ערוכות בסדר כרונולוגי : שלום - הוא יהואתז - בן יאשיהו ( פס ' י יב ) שמלך בשנת , 609 יהויקים ( פס ' יג יט ) שמל ך בשנים , 589-609 ויהויכין ( פס' כד ל ) שמלך בשנת . 588 כל הנבואות למלכים עניינן פורענות , שכן המלכים לא מילאו את הדרישות העקרוניות המוצגות בפתיחה . בסיום הפרשה נאמר על יהויכין "כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה " ( פס ' ל ) ובכך נסגר מעגל הנבואות , שפתח בפנייה אל "מלך יהודה ה ^ שב על כסא דוד " ( פס' ב . ( מוטיב הגלות יוצר קשר מעגלי גם בין הנבואה לשלום , ראשון המלכים בשרשרת ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס