י פה אמר יהוה לעם הזה פז אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכו עונם ויפקד חטאתם : [ י ] פסוק מעבר המחבר את שתי היחידות ( פס ' א ט , יא טז . ( והוא תשובת ה' לתחינת העם . כן אהבו לנוע - ממקום למקום , כדרך "נע ונד " ( בר ' ד , יב . ( דימוי לאי יציבות העם . הכוונה המדויקת סתומה ( רר " ק : "כי הם הולכים למצרים ולאשור , " השווה : "מה לך לדרך מצרים ... ומה לך לדרך אשור , " לעיל ב , ) . ת מתוך ההקשר יש להבינו כהבעת חוסר אמון בכנות דברי החרטה דלעיל וי כן ' יהיה לשון שוויון : כמו החרטה שלהם ( שהיא בלתי יציבה ) כך אוהבים הם לנוע . השווה : "כן וכמו שאבד סיסרא ) יאבדו כל אויביך ה '" ( שופ ' ה , לא , ( אף זאת כמשפט מסכם . רגליהם לא חשכו - אינם מונעים את רגליהם מלנוע , כדרך "ולא חשכת את בנך" ( ברי כב , טז , ( המשך לדימוי אי היציבות . וה י לא רצם - אינו מוכן להיענות לתפילותיהם . השווה : "זבחי הבהבי ... ה' לא רצם " r , n יג ) עתה יזכור עונם ויפקד חטאתם - עד עתה הסכים האל להתעלם מחטאיהם , כביכול שכחם , אך לא עוד ( וראה ה , ט . (
אל הספר