העם כולו חוטא ולכן כולם ייענשו (ו, י־טו)

י על מי אךבךה ואעירה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא ןוכלו להקציב הנה ךבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו : יא ואתחמת יהוה ו מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עוללי בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים : -כ ונסבו בתיה ם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על י ^ בי הארץ נאם יהוה : ; כי מקטנם ועד גדו לם כלו בועע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר : יד . וירפאו את ^ בר עמיעל נקלה לאמר ע'זלום ו שלום ואין שלום : טו הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ft p לכן יפלו בנפלים בעת פקךתים יכשלו אמר יהוה : [ י ] על מי אדברה ואעידה וישמעו - שאלת יאוש של הנביא : "אל ( כגון : 'היא מדברת על לבה , ' שמ " א א , יג 1 מי אדבר ואזהיר ' ) העד בעם פן יהרסו , ' שמי יט , כא ) וישמעו אלי " ( מצודות . ( הנה ערלה אזנם - כאילו בשר ערלה אוטם את אזנם ( כדימוי ערלת הלב , לעיל ד , . n ולא יוכלו להקשיב - אפילו ירצו אינם יכולים שהרי ערלה אוזנם . הנה דבר ה' שבפי הנביא היה להם לחרפה - הם בזים לנביא ולועגים לו , השווה : "דע שאתי עליך חרפה " ( להלן טו , ט 0 וכן "ואני הייתי חרפה להם " ( תה ' קט , כה . (  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס