תגובת הנביא על הופעת האויב (ד, יט־כב)

יט מעי ו מעי ו אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה : כ שבר על &? ב ר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי : כא עד מתי אךאה נס אשמעה קול שופר : כב כיו או יל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו : יט ] אחילה שמעת ניט ] מעי מעי וגו ' - קריאות כאב שמשמיע הנביא "כדרך הנוהים שכופלים דבריהם וכן ' ראשי ראשי ' ( מל"ב ד , יט man ו " ( מראות הפורענות שהנביא רואה בחזונו משפיעים על גופו והוא מתפתל בכאבי בטן ( פסיכוסומטיים . ( אחולה - כתיב . הקרי אחילה גזור משורש יח - ל " קוה , ואינו הולם כאן . אני אחוז פחד ( חיל ) וכאב כצירי לידה " ) תחיל תזעק בחבליה , " יש ' כו , י , 0 שהם תיאור של דרגות גבוהות ביותר של כאב גופני וחרדה . השווה למשל : "רעדה אחזתם שם חיל כיולדה " ( תה ' מח , ז . ( קירות לבי - בית החזה כואב . קריאה מקוטעת , ללא פועל . המה לי לבי - הלמות דופק הלב נשמעת בחוזקה . סימנים של התרגשות עזה , שקשה למקד בה את המקום המדויק של הכאב . המ"ה עניינו רעש עמום , כמים בעת תנועתם "יהמו יחמרו מימיו " ( תה' מו , ד , ( ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס