[ד] לשונות אופייניים לפרוזה, שאין להם זיקה מיוחדת לסגנון המשנה־תורתי

1 א ) לשונות משותפים לנבואות הפרוזה ולסיפורי הפרוזה ( האחרונים מסומנים בכוכבית . (*) אמירות נבואיות שבתוך הסיפור מסומנות בעיגול . ( ° ) . 1 אדם ובהמה כדימוי לאוכלוסייה כולה - ז , כ ; כא , ו ; כז , ה ; לא , כו ; לב , מג ; לג , א ב י ; י , לו , כט ; ° נ , ג ; נא , סב . ° סך הכל 10 פעמים . . 2 איש יהודה וישבי ירושלם - ד , ד ; יא , ב , ט ; יז , כה ; יח , יא ; לב , לב ; לה , יג ; לו , לא . ° סך הכל 8 פעמים ( וכן ד , ג ; מד , כו , כז . ( הצירוף איש יהודה ויושב ירושלים בא גם בנבואת שירה ( ד , ד ; ובשינוי קל - ד , ג ) וגם בנבואה שבתוך הפרוזה הביוגרפית . קשה להכריע , האם הפרוזה נטלה את הצירוף מן השירה או שמא בשירה הוא תוספת של עריכה מאוחרת . . 3 התבנית אם ומקור א ' ופועל א , ' כגון : אם היטב תטיבו ... אם עשו תעשו - ז , ה ; יב , טז ; יז , כד ; כב , ד ; לח , יז ; ° מב , י , טו . סך הכל 7 פעמים . . 4 אשר היה דבר ה ' אל ירמיהו ( בכותרות ) - יד א ; מו א ; מז א ; מט לד , וכן א , ב . סך הכל 5 פעמים . . 5 אשר נקרא שמי עליו / עליה - ז , י , יא , יד , ל ; כה , כט ; לב , לד ; לד , טו ° . סך הכל 7 פעמים ( ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס