לשיקולים של לשון וסגנון יש חשיבות מרובה בדיונים על חיבורו של ספר ירמיה . אחידות לשונית יכולה לרמוז על מחבר אחד ואילו חוסר אחידות עשוי לשקף מספר מחברים . השאלה היא , מה ניתן להסיק מן הנתונים הסגנוניים הדומשמעיים שבספר ? מובן שההכרעה הסופית בשאלת החיבור צריכה להתבסס על מכלול שיקולים , שהלשון הוא רק אחד מהם ורק הוא יידון בפרק זה . הדיון הכולל מובא להלן עמ ' . 68-58 בסעיף 3 להלן ( עמ' 32 ואילך ) מובאות טבלות הממיינות את אוצר המלים בספר ירמיה לפי אמות מידה שונות ואפשר להבחין בהן בשתי קבוצות . ( 1 ) בטבלה [ א ] הובאו 32 לשונות אופייניים המשותפים לקטעי השירה והפרוזה בספר ירמיה . רשימה זו מצביעה על מידה רבה של אחידות סגנונית בספר כולו , וכשלעצמה היתה יכולה לסייע לסברה שמחבר אחד לספר . לכך אפשר היה לצרף גם את הטבלות בקבוצה [ ה ] לקמן המראות על שימוש בלשונות משנה תורתיים הן בשירה והן בפרוזה . ( 2 ) אולם כדי להגיע למסקנות כוללות יש לקחת בחשבון גם את הנתונים הנוספים המראים על אוצר מלים אופייני שונה לשירה ולפרוזה בספר . בטבלה [ ב ] הובאו לשונות אופייניים לשירה בלבד ; לכך יש להוסיף את הדוגמות שבטבלה...
אל הספר