מספרם המדויק של גולי יהודה בבבל אינו ידוע , וקיימת אי התאמה בין הקביעה העקרונית בהיסטוריוגרפיה המקראית לבין הנתונים המספריים שהיא מספקת . המשפט המכליל "ויגל יהודה מעל אדמתו" ( מל"ב כה , כא - יר' נב , כז 1 בא להדגיש שהגלות היתה מוחלטת . כך עולה גם מהלשונות "יתר העם , " "יתר ההמון" ( מל"ב כה , יא ; יר ' לט , ט ) המכוונים לגולים . גם ההערה שנבוכדראצר הותיר בארץ רק אנשים מדלת עם הארץ ( מל"ב כה , יב ; יר ' לט , ) באה לחזק רושם זה . בהמשך מסופר שלאחר רצח גדליהו בן אחיקם ( ראה לקמן ) ירדו כל הנותרים בארץ למצרים : "ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים את כל שארית יהודה ... ויבאו ארץ מצרים " ( יר ' מג , ה ז ) וכך מובלטת הטענה , שבסופו של תהליך ההגליות נותרה הארץ ריקה מאוכלוסייה יהודית . לעומת זאת מספרי הגולים קטנים למדי . בספר מלכים ( מל"ב כד , ח יזן מובא רק מספר גולי יהויכין ( ראה לעיל . ( ביר ' נב , כח ל מדובר על 3 , 023 גולים בשנת שבע לנבוכדראצר ( שנת 598 / 7 לפסה - נ " גלות יהויכין 832 ;( נפש בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר ( שנת 586 לפםה"נ , גלות בבל 745 ;( נפש בשנת עשרים ושלוש לנבוכדראצר ( שנת ...
אל הספר