בשנת 2003 התקיים באוניברסיטת בר אילן רב שיח שעסק בחינוך וזהות אישית של נשים דתיות לאומיות צעירות בישראל ; יושבת הראש באחד המושבים הייתה מרצה מבית הספר לחינוך שסיימה באותם ימים מחקר רב שנתי בנושא הנידון . לאחר שהסבירה את המתודולוגיה שנקטה במחקרה , היא שיתפה את המשתתפים בהפתעתה , כשגילתה את המקום הנמוך שבו דירגו הנשים שהיא חקרה את הזהות הנשית שלהן בסולם הזהויות 1 שהוצג בפניהן . יש להדגיש כי כל הצעירות שהשתתפו במחקר היו בוגרות " אולפנות" אשר בחרו בשירות צבאי ולא בשירות לאומי , החלטה לא שגרתית בקרב בוגרות מוסדות אלה , שלכאורה אמורה הייתה להצביע על עצמאות המחשבה והמעשה . מאחר שהמרצה בחרה שלא להציג לעומק את הרקע התיאורטי למחקר , לא ניתן הסבר מפורט באשר למרכיבים השונים של אותה " זהות נשית" שביקשה לחקור , אולם נראה כי הדירוג שצעירות אלה דירגו את הזהות הדתית , הלאומית והאנושית שלהן לפני הזהות הנשית לא התקבלה אצל כל המשתתפים ברב שיח כהפתעה גמורה . בהתחשב בשיח שהתפתח בין המשתתפים ברב שיח לאחר הצגת נתוני הפתיחה , נראה היה כי רבים הסיקו שמכבש החינוך הדתי לאומי אשר דרכו עברו הצעירות שהיו מושא המחקר ...
אל הספר