מטרת מאמר זה לנתח את הקטגוריות החשיבתיות המהוות את הבסיס לעיצובם של מנגנוני הפרשנות של הנרטיב הלאומי הציוני דתי והשלכותיהן על תפיסת תהליך השלום בכלל ותכנית ההתנתקות בפרט , של הציבור הציוני דתי . לאחר הקדמה קצרה שתעסוק ברקע להתפתחות הלאומיות הדתית , אציג את הדילמות המרכזיות המעסיקות את הצבור הציוני דתי בהקשר הלאומי . הדיון בממד הלאומי יעשה במישור ההיסטורי , הטריטוריאלי , הערכי תרבותי והסמנטי , תוך כדי ניתוח טקסטואלי של דברים שנאמרו על ידי קבוצה חברתית זו בבמות שונות בתקופת המאבק על תכנית ההתנתקות של אריאל שרון . ( 2005 ) לסיום אדון בהשלכות של דילמות אלו על האופן שבו מפרש הציוני דתי את המרכיב הלאומי בזהותו , ואילו תוצאות אפשריות יש לניתוח זה על האופן שבו הוא תופס את תהליך השלום בכלל ואת תכנית ההתנתקות בפרט . הרקע להתפתחות הלאומיות הדתית הציונות הדתית כזרם רעיוני התפתחה כבר בתקופת " חיבת ציון" ( 1884 ) ורעיונותיה בוטאו בעיקר בכתביהם של הרבנים אלקלעי ( 1878–1798 ) וקלישר . ( 1874–1795 ) בשנת 1902 ייסד הרב ריינס את המסגרת הפוליטית הארגונית הרשמית של הציונות הדתית בקונגרס הציוני , תנועת " המ...
אל הספר